רש"י על ירמיהו י״ב:י׳

10 רֹעִ֤ים רַבִּים֙ שִׁחֲת֣וּ כַרְמִ֔י בֹּסְס֖וּ אֶת־חֶלְקָתִ֑י נָ֥תְנ֛וּ אֶת־חֶלְקַ֥ת חֶמְדָּתִ֖י לְמִדְבַּ֥ר שְׁמָמָֽה׃

פירוש רש"י על ירמיהו י״ב:י׳

10 רוֹעִים רַבִּים. רָאשֵׁי גְיָסוֹת שֶׁל חֵיל נְבוּכַדְנֶצַּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה ״אֵלֶיהָ יָבֹאוּ רוֹעִים וְעֶדְרֵיהֶם״ ירמיה ו:ג:

11 בֹּסְסוּ. לְשׁוֹן ״מִרְמָס״ ישעיה י:ו; וְכֵן ״וְהָיוּ כַגִּבּוֹרִים בּוֹסִים בְּטִיט חוּצוֹת״ זכריה י:ה:

12 חֶלְקַת. קַנְפַנְיָ״א בְּלַעַ״ז: